החלטה בתיק מ"ת 41654-07-13

בעניין המשיב 3 בלבד

עיקרי העובדות פורטו בהחלטת כב' השופטת שטמר מיום 2.8.13 ובהחלטתי מיום 2.9.13, אשר ניתנה בעניינו של המשיב 2. לאחר אחזור על כל שנאמר בהחלטתי בעניינו של המשיב 2, בכל הנוגע להשתלשלות העובדות, ויש לראות את עיקרי הדברים שם כחלק מההחלטה בעניינו של המשיב 3.

בתמצית יצוין כי מדובר באירוע, במהלכו, על פי הנטען, רכש המשיב 1 שני טילי נ"ט מחייל צה"ל, כאשר המשיבים 2 ו-3 סייעו בידו בדרך של הובלת הטילים לחיפה. מכתב האישום עולה, כי המשיבים 2 ו-3 למעשה לא היו שותפים ביצירת הקשר הישיר עם אותו חייל, אלא סייעו, כאמור, בהשלמת העסקה, כאשר המשיב 3 נכנס אל הבסיס הצבאי ביחד עם אותו חייל, והמשיב 2 היה זה אשר נהג ברכב ובסופו של דבר הובילו המשיבים 2 ו-3 את הטילים לחיפה, שם המתין להם המשיב 1, וביחד עם המשיב 3 העביר את הטילים למקום אחר.

בהחלטת כב' השופטת שטמר נקבע כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם והמבססות סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום. באותה החלטה הורתה כב' השופטת שטמר על מעצרו של המשיב 1, הן בשים לב לחלקו בביצוע המעשים והן בהתחשב בעובדה שיש לו עבר פלילי. בכל הנוגע למשיבים 2 ו-3, אשר חלקם בביצוע העבירות קטן יותר, הורתה השופטת שטמר כי יוגש תסקיר קודם שתינתן החלטה סופית. יודגש כי בהחלטה נעשתה גם הבחנה בין המשיב 2 למשיב 3, כאשר המשיב 3 מעורב בדרגה גבוהה יותר מהמשיב 2 בביצוע העבירות. כפי שצוין בהחלטה הנ"ל וכפי שעולה מהראיות, המשיב 3 לא רק עורב בהובלת הטילים לחיפה, אלא נכנס עם החייל אל הבסיס ממנו הוצאו הטילים, ובהמשך מסר את הטילים למשיב 1. עם זאת, כאמור, הורתה השופטת שטמר כי יוגש תסקיר בעניינו של משיב זה.

לבית המשפט הוגש תסקיר, אשר המליץ לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית בבית אמו, בפיקוח אמו, אחותו ובת זוגו.

כפי שצוין בעניינו של המשיב 2, אשר הוריתי על שחרורו, אין חולק כי עבירות מסוג אלו המיוחסות למשיבים, מקימות עילת מעצר. כך כאשר מדובר בעבירות בנשק "רגיל", לא כל שכן כאשר מדובר בהעברה של טילים, אשר לא ידוע אל מי היו אמורים להגיע, בין אם גורמים פליליים או גורמים ביטחוניים. אין צורך להרחיב במסוכנות, אשר העברת אמצעי לחימה אלה כלפי גורמים אשר אינם מורשים להחזיקם, גורמת לשלום הציבור, ומכאן גם עילת המעצר [ראו בש"פ 817/09 דראר ג'אבר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.3.09)].

עם זאת וכפי שצוין גם בעניינו של המשיב 2, גם כאשר מדובר בעבירות בנשק, וגם בעבירות הנמנות על החמורות שבהן, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר וכאשר ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה, כי אז יש להעדיף את החלופה.

במקרה שבפני, מדובר בצעיר ללא עבר פלילי אשר שירת שירות צבאי מלא ועבד בצורה סדירה מאז שחרורו ועד לאירוע. אין, למעשה, הסבר בדבריו של המשיב בדבריו, כפי שנמסרו לשירות המבחן, להתנהגותו. יצוין כי גם בית המשפט שוחח עם המשיב ונראה, כי מדובר בסוג של היגררות להרפתקה אחר אחרים. עם זאת, ניתן לומר ככלל, כי מדובר בצעיר נורמטיבי. שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון נמוך עד בינוני להישנות התנהגות דומה בעתיד. בנסיבות אלו סבר שירות המבחן כי ניתן לאיין את המסוכנות הנמוכה, כפי שאבחן אותה שירות המבחן, באמצעות חלופת המעצר המוצעת. אף אני התרשמתי כי סדרי פיקוח נאותים יוכלו להוות גורם מרתיע שיש בו כדי לאיין מסוכנות.

על זאת יש להוסיף כי מדובר במשיב העצור כבר מזה כשמונה שבועות, ובנסיבות אלו סבור אני כי גם חווית המעצר תהווה עבורו גורם מרתיע [בש"פ 10535/08 מאור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 21.12.08); בש"פ 11163/08 מדינת ישראל נ' דוד סל, (טרם פורסם, 4.1.09)]. על זאת אוסיף, כי בשים לב לטיב התנהגותו, לרבות העובדה כי מעשיו חמורים מזה של המשיב 2, סבור אני כי יש מקום בעניינו להחמיר באמצעי הפיקוח בדרך של הוספת פיקוח אלקטרוני בעניינו של המשיב.

בית המשפט התרשם מהמפקחים המוצעים, כולם אנשים נורמטיביים, וסבור כי בנסיבות העניין, עם כל הקושי של מתן אמון בבני משפחה או בבת זוג, כי הפיקוח האנושי, ביחד עם הפיקוח האלקטרוני ובטוחות כספיות מתאימות, יוכלו לספק מענה מתאים שיאיין מסוכנות בצורה סבירה. לעניין זה נזכיר, כי חלופת מעצר לעולם אינה מאיינת מסוכנות באופן מוחלט אלא שמדובר במערכת של איזונים. במבחנים שנקבעו בפסיקה, סבור אני כי בנסיבות אלה, ותוך התייחסות למאפייני האישיות של המשיב, די בחלופת המעצר כפי שתאושר, במתן בטחונות מספיקים ברמה סבירה למניעת סיכון לשלום הציבור.  נזכיר כי חלופת מעצר איננה נועדת אלא ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת. ראו:

בש"פ 7206/10 מדינת ישראל נ' רומן אגרונוב (24.10.10);

בש"פ 6927/09 פלוני נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם 7.9.09);

בש"פ 2663/09 מדינת ישראל נ' פלוני, (טרם פורסם, 29.3.09);

בש"פ 6239/11 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.2011).

אוסיף עוד כהשלמה, כי אינני רואה עילת מעצר נוספת על עילת המסוכנות. שני המבצעים העיקריים של העבירות במקרה זה (המשיב 1 וחייל, אשר עומד לדין במסגרת הצבאית) עצורים. העדים האחרים בפרשה זו הם ברובם אנשי משטרה והעדים האחרים הם עדים אשר סבור אני שעיקר עדותם נוגעת לשולי העובדות ולא ללב המחלוקת, באופן שגם אם ייווצר עמם מגע כזה או אחר, והדבר ייעשה, כי אז לא יהיה בכך כדי להוות גורם משמעותי המסכן את ההליך הפלילי.

יצוין כי ער אני לעובדה שצפוי הליך של שמיעת עדות מוקדמת של אחד העדים ביום 12.9.13. עם זאת, אינני רואה סיכוי של ממש כי המשיב ייצור קשר עם עד זה, אשר אינו שוטר, ואינני רואה כי קיים סיכון של ממש להשפעה על אותו עד. בסיכומו של דבר, העילה למעצר המשיב היא עילת המסוכנות, אשר ניתן לאיינה בחלופת מעצר, ועילות אחרות, הגם שקיימות במידה מסוימת, אינן מצדיקות בעוצמתן את מעצרו של המשיב.

בסיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן:

אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה רח' הירדן 26 דירה 5 בחיפה. המשיב ישוחרר ממעצר וישהה בדירה הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת תשהה עימו אחת המפקחות שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 2.9.13. כל מפקחת תחתום על התחייבות עצמית בגובה 10,000 ש"ח ותפקיד 1,000 ש"ח להבטחת התחייבותה לפקח על המשיב ולדווח אם יצא המשיב את הבית ללא אישור. 

יובהר למפקחות, כי התחייבותן היא שבכל עת תשהה אחת מהן עם המשיב, וככל שהמשיב ייצא את הבית ללא אישור, כי אז על המפקחת להתקשר למשטרת ישראל ולדווח על כך. יובהר, כי התחייבות זו מחייבת את המפקחת גם אם לא תפורט בטופס ההחתמה על ההתחייבות/ערבות.